קורות חייו של אלוף (מיל') אריאל שרון

אריאל שרון, יליד ישראל 1928 בן מושב כפר מלל.

בשנת 1942 הצטרף ל"הגנה".

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב - 1948 היה מפקד מחלקת חי"ר בחטיבת אלכסנדרוני, מאוחר יותר היה מפקד  פלוגה. במהלך המלחמה, נפצע שרון בלטרון בקרב לפתיחת הדרך  לירושלים הנצורה. עם סיום המלחמה מונה למפקד  סיירת גולני.

בשנת 1950 עבר קורס מגדים.

בשנים 1951-1952 שירת כקצין מודיעין של פיקוד מרכז ושל פיקוד צפון.

בשנת 1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מפקד גדוד חי"ר במילואים.

בשנת 1953 נקרא אריאל שרון חזרה לשרות מלא, כדי להקים ולפקד על יחידה 101 שהוקמה על מנת להילחם בטרור הפלשתיני הגובר מיהודה ומשומרון ,שהיו תחת כיבוש ירדני ומרצועת עזה שהיתה תחת כיבוש מצרי. מאז מלחמת העצמאות, יחידה 101 הצליחה תוך פרק זמן קצר לשנות מן היסוד את רמת הלחימה של צה"ל.

בשנת 1954 יחידה 101 התמזגה עם גדוד הצנחנים 890 ושרון התמנה למפקדו. הגדוד נשא בעיקר הנטל של פעולות התגמול כנגד בסיסי המחבלים והטרור הפלשתיני והמדינות הערביות המפעילות או מסייעות לטרור זה. במהלך פשיטה על מוצב מצרי ליד דיר-אל-בלח ביולי 1954 נפצע שרון שנית.

בשנת 1956 התמנה אריאל שרון למפקד חטיבת הצנחנים 202 שהמשיכה, כמעט לבדה, לשאת בעול פעולות התגמול. תחת פיקודו עיצבה החטיבה את הסטנדרטים הגבוהים ואת נורמות הלחימה של צה"ל למשך שנים רבות. במבצע "קדש" שרון פיקד על חטיבת הצנחנים שפתחה במבצע ופעלה בעורף הצבא המצרי בסיני.

בשנת 1957 יצא שרון ללימודים בבית הספר לפיקוד ומטה בבריטניה.

בשנים 1958-1962 שרון ממלא שורה של תפקידים, החל ממפקד בית ספר לחי"ר, מפקד חטיבת חי"ר וכלה כמפקד חטיבה משוריינת. תוך שרותו אף השלים את לימודיו וקיבל תואר בוגר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1964 התמנה לראש מטה פיקוד צפון ושימש בתפקיד זה בתקופת העימות המתמשך עם הסורים שפעלו להטיית מקורות הירדן. פעולתם העוינת של הסורים נועדה למנוע מישראל את השימוש במרבית מי הירדן.

בשנת 1966 התמנה לראש מחלקת ההדרכה במטה הכללי והועלה לדרגת אלוף.

בשנת 1967 במלחמת ששת הימים, פיקד האלוף שרון על אוגדת המילואים המשורינת 138 שהבקיעה את מערך הביצורים המצרי העיקרי בסיני, במתחמי אום כתף ואבו-עגילה. לאחר קרבות שריון גדולים במרכז סיני הגיעה האוגדה לגדות תעלת סואץ. קרב ההבקעה המורכב, שנכנס לקלסיקה הצבאית היה קרב לילה משולב בו השתתפו כוחות שריון, חי"ר, צנחנים במסוקים וכוחות מסייעים.

בשנת 1969 התמנה אריאל שרון לאלוף פיקוד הדרום, שכלל פיקוד על חזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה עם מצרים.

בשנת 1970 האלוף שרון יזם פעילות מקורית שהביאה לחיסול הטרור בגזרת הערבה.

בשנת 1971 יזם וביצע בהצלחה, במסגרת תפקידו כאלוף פיקוד הדרום את המערכה לחיסול תשתית הטרור האשפ"י בחבל עזה , פעולה שתוצאתה היתה שקט ולרגיעה באזור למשך שנים רבות, תוך פגיעה מזערית באוכלוסייה אזרחית.
                                                                             
ביולי 1973 פורש שרון מצה"ל למשקו בנגב. יזם ופעל להקמת הליכוד דבר שהביא למהפך הפוליטי ב - 1977.

ב - 6 באוקטובר 1973, שלושה חודשים לאחר שחרורו מצה"ל, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נקרא שרון כאיש מילואים לפקד על אוגדת מילואים משוריינת 143. לאחר קרבות בלימה קשים, צלחה האוגדה בפיקודו בקרב לילי משולב, מורכב ואכזרי, בו נפלו מאות מלוחמי האוגדה, את תעלת סואץ. פעולה זו הכריעה את גורל המלחמה והביאה בסופו של דבר להסכם השלום עם מצרים.

בשנת 1974 נבחר לראשונה כחבר כנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון. בסוף אותה שנה התפטר מן הכנסת וחזר למשקו כדי  שיוכל להמשך ולהחזיק במינוי שלו כמפקד גייס משוריין במילואים, דבר שהיה מנוע ממנו בהיותו חבר כנסת.

בשנת 1975 התמנה ליועץ ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל לנושאי ביטחון.

בשנת 1977 התמנה לשר החקלאות בממשלה הראשונה שהרכיב מנחם בגין והיה לחבר בועדת השרים לענייני ביטחון וליו"ר ועדת שרים לענייני התיישבות, כמו כן היה חלוץ בשיתוף פעולה חקלאי עם מצרים.

בשנים 1977-1981 יזם וביצע תוכנית התיישבות מקפת ביהודה, בשומרון, בחבל עזה, מצפים ישובים בגליל, ותוספת ישובים בנגב וברמת הגולן. במסגרת תוכנית זו (בה המשיך כשר הביטחון, בהקמת מאחזי נח"ל רבים) הוקמו במשך שבע שנים , 230 ישובים, מצפים וישובי נח"ל. תוכנית זו שבוצעה, היוותה מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון ובקביעת היעדים האסטרטגיים לאומיים של ישראל. גם כיום מהווה התוכנית, ביהודה ובשומרון,את הבסיס למפת האינטרסים הלאומים החיוניים של ישראל, ואבן פינה במו"מ עם הפלשתינים.

ב – 1981 התמנה לשר הביטחון ושימש כשר הביטחון בעת מלחמת "שלום הגליל" שהביאה לחיסול תשתיתו של אש"פ  בלבנון וגירוש מפקדותיו מבירות. פעל והצליח להביא לחידוש היחסים עם מדינות באפריקה, אשר היחסים איתן נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים. ביוזמתו נחתם בנובמבר 1981 מזכר ההבנה הראשון לשת"פ אסטרטגי עם ארה"ב והורחבו קשריה הביטחוניים של ישראל עם מדינות שונות. פעל להעלאת אלפים מיהודי אתיופיה, שהצליחו אחרי תלאות רבות להגיע לסודן.

בשנים 1984-1990 כיהן כשר התעשייה והמסחר בממשלת הליכוד הלאומי והיה חבר בועדת השרים לביטחון.

ב -1985 חתם על הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב.

בשנים 1990-1992 כיהן כשר הבינוי והשיכון, חבר ועדת שרים לביטחון ויושב ראש ועדת שרים לעליה וקליטה.עם התפוררותה של ברית המועצות והגעת גלי העליה מרוסיה, יזם וביצע בניה רחבת היקף לקליטת העולים בכל רחבי הארץ. בתקופה זו נבנו 144 אלף דירות ושופצו מן היסוד 22  אלף דירות נוספות, זו היתה בניית שיא בתולדותיה של ישראל.

פעולתו הביאה לכך שלכל העולים ולאלפי משפחות ישראלית שחיו באוהלים ברחובות הערים, ניתנה קורת גג הולמת. במסגרת פעולה זו הקים את "ישובי הכוכבים".

בשנים 1992-1996 היה חבר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת וחבר בועדת משנה למודיעין.

בשנת 1996 התמנה לשר התשתיות הלאומיות וחבר הקבינט המצומצם. היה יושב ראש ועדת השרים לקידום נושאי הבדואים. והופקד מטעם הממשלה על הקמת מפעלים משותפים עם ירדן, מצרים והפלשתינים. וכן היה פעיל בתהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית.

בשנת 1998 התמנה אריאל שרון לשר החוץ והאחראי על ניהול השיחות להסדר הקבע עם הרשות הפלשתינים. במקביל,המשיך לכהן גם כשר התשתיות הלאומיות. מיד עם מינויו יצא השר שרון , יחד עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו בראש משלחת ישראל לשיחות על הסדר הביניים עם הפלשתינים באחוזת וואי.

במסגרת זו השפיע רבות על ניהול משא ומתן והיה ממתכנני ומעצבי מסגרת ההסכם ותכניו תוך קביעת עקרון ההדדיות למילוי ההתחיבות של הפלשתינים בישומו של ההסכם, שנחתם בוושינגטון בסוף אוקטובר 1998. בתקופת כהונתו כשר החוץ, פעל נמרצות בערוצים שונים, דרך פגישות עם ראשי הממשל בארה"ב, ראשי האיחוד האירופאי, מנהיגי פלשתינים ואישי ממשל מהעולם הערבי לקידום תהליך השלום.

במאי 1999 בעקבות חילופי השלטון ובחירתו של אהוד ברק לראש הממשלה, נקרא על ידי חבריו השרים וחברי סיעתו בליכוד לשמש כיושב ראש זמני של התנועה כדי ללכד ולשקם את הליכוד ולהכינו לניצחון בבחירות הבאות.

בספטמבר 1999 נבחר כיושב ראש הליכוד ולמועמד התנועה לראשות ממשלת ישראל.

בפברואר 2001 נבחר לראש הממשלה של מדינת ישראל.

בינואר 2003 נבחר כיושב ראש הליכוד בפעם השנייה לראש הממשלה של מדינת ישראל. הממשלה בראשותו הובילה מאבק נחוש בטרור, קידמה את מעמדה הבינלאומי של ישראל בו יזמה שורת רפורמות בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך. במהלך כהונה זו , אף יושמה בהצלחה תוכנית ההתנתקות. 

בנובמבר 2005 פרש מהליכוד והקים את תנועת  "קדימה".

ב-4 בינואר 2006 אושפז אריאל שרון בבית החולים הדסה בירושלים לאחר שסבל משבץ מוחי חמור. לאור מצבו הקשה של אריאל שרון, הועברו סמכויותיו כרה"מ לממלא מקומו אהוד אולמרט, אשר גם החליפו כמועמדה של תנועת "קדימה" לראשות הממשלה.

לאחר טיפול החירום שניתן לו, שקע אריאל שרון בתרדמת ואשפוזו בביה"ח הדסה עין כרם נמשך. ב29 במאי הועבר שרון למחלקה לטיפול נשימתי שבמרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

תנועת 'קדימה' מתפללת להחלמתו ושובו במהרה לחיק משפחתו.